3234654.txt

יורים ,  קוברים ,  הופכים דף :  ריטואל ההסלמה של ישראל ועזה
בירושלים ממשיכים לחמוק מהכרעה ,  וישראל גוזרת על עצמה מלחמות התשה שבהן היא לא מצליחה לעמוד .  אילו משלה בישראל הנהגה רצינית ,  היא לא היתה מתגאה בהפסקת האש ,  אלא מקדמת יוזמה .  בישראל של נתניהו אין עתיד ,  רק הווה שמתמשך בין סבב אלים אחד לשני
בזמן שישראלים ועזתים היו עסוקים ברקטות ,  פצצות ,  צפירות והלוויות ,  התרחשו בעולם שני אירועים שאינם קשורים למזרח התיכון אך משיקים לו :  קוריאה הצפונית שיגרה טיל לים שבין קוריאה הדרומית ליפן ובמירוץ השנתי  " קנטקי דרבי "  נפסל הסוס המנצח .
 הטיל של קים ג'ונג און נורה סתם כך ,  לא נגד מישהו ,  רק כתזכורת לשכנים ולדונלד טראמפ שקים עודנו איש הרקטה שטראמפ התרברב כלפיו לפני הדייט הראשון שלהם ;  שאת קים לא מורחים .  נחמד לדבר ,  אבל בהיעדר התקדמות עלולים לעוף שם טילים .
 הסוס שהגיע ראשון ,  כפי שהעריכו המהמרים שייחסו לו עליונות ,  הוא  " מקסימום סקיוריטי ",  לאמור ביטחון מרבי .  המונח יכול להיקרא כפשוטו ,  וגם כדרגה של בית סוהר - הכלא המאובטח ביותר ,  הנשמר מכולם ,  כך שהאסירים המסוכנים המתארחים בו מבודדים היטב מהסביבה החיצונית .  
מתאים לראייה הישראלית את עזה ,  אך גם לשאיפה הבלתי מציאותית לביטחון מרבי .  הבהמה המתקראת מקסימום סקיוריטי נגעה/בעטה בסוס שדהר בסמוך ,  השופטים בדקו את התלונה והניצחון נשלל והועבר למס' 2 ,  שהוערך תחילה כדל סיכוי .
 בהתמודדות בין צה"ל לבין חמאס והג'יהאד האסלאמי ,  אין לישראל אפשרות להשיג ביטחון מרבי ,  כי זו שאיפה המביסה את עצמה .  ניצחון מוחלט ,  כולל השמדה וכיבוש ,  לא יערוב לביטחון אלא יסכן אותו .  פירוס יישכח ;  זה יהיה ניצחון ביבי .
 היעד המציאותי הוא שיווי משקל .  איזון בין כל הגורמים ,  שאם לא יבואו על סיפוקם באופן שניתן לחיות איתו יערערו את היציבות .  לכן רצתה מצרים ,  אותה מצרים המגשרת עכשיו בין בנימין נתניהו ליחיא סינוואר ,  בהסכם נפרד לשלום ונסיגה עם ישראל  ( ולא פחות חשוב ,  פתיחת הדלת האמריקנית )  ,  אך בתנאי שבעקבותיו תטופל גם הבעיה הפלסטינית .  איך ועם מי - ירדן ,  אש"ף ,  תושבי השטחים או תמהיל של כל אלה - לא כל כך משנה ,  ובלבד שתהיה תנועה לעבר פתרון ,  כי בלעדיו ירחף איום מתמיד על ההישג בזירה הישראלית-מצרית .  
מנחם בגין התחכם נגד עצמו .  לאחר רצח אנואר סאדאת סיפח את הגולן ויצא למלחמת לבנון ,  ששברה בהתבוססותה הבוצית את הדימוי ההרתעתי של צה"ל ושב"כ ועודדה את הנוער הפלסטיני להתעורר משני עשורים של תרדמת לאינתיפאדה .  מסלולי מדריד ואוסלו ובהמשך פינוי ההתנחלויות והכוחות מעזה נגזרו מהכרת הכורח בהאצת הטיפול בבעייה ,  אבל ישראל נתקעה בעלייה והעמידה פנים כאילו העניין ייפתר מעצמו ,  ייגווע או יישכח איכשהו .
 כשנתניהו מעודד את הקיצוניים בקהילה הפלסטינית ומשתרר על המתונים ,  בעזרת האוויל בבית הלבן ,  המשוואות אינן יכולות להתכנס .  לא רק שהפלסטינים מזהים יתרון ללוחמנות על פני מתינות ,  כשיטה להפשרת הקיפאון ,  אלא שגם הקיצוניים נאלצים לפעול נגד קיצוניים מהם .  לכל הגנה יש אצ"ל ,  לכל אצ"ל יש לח"י ,  לכל פתח חמאס ולכל חמאס ג'יהאד אסלאמי  ( ודאעש )  ,  ובסוף הם משיגים בפסיכומטרי 700 טילים .  אני יורה ,  משמע אני קיים ,  או קים .
 ישראל אינה בנויה למלחמות התשה ,  אבל כשהיא חומקת מהכרעה - וזאת יכולה להיות רק הכרעה מדינית ,  אף שהיא מושגת גם באמצעים צבאיים - היא גוזרת על עצמה מלחמות כאלה .  בעזה כבר מותשים זה שנים ,  אבל נחושים להתיש גם את הישראלים . " תמות נפשי עם פלישתים "  היא סיסמה המשמשת גם את הפלישתים .  בחילופי מהלומות בין קריית גת לקריית גא"פ מפסידים הישראלים יותר .
 ולכן יורים ,  שוברים ,  קוברים והופכים דף .  לנתניהו אין חזון ,  אין תכלית ואין תוכנית .  יש רק תקווה עמומה לעבור עוד יום ,  עוד שבוע ,  עוד חקירה ,  עוד חקיקה .  לצבור ותק בתרגילי סרק .  ומדוע לא ?  עד עכשיו זה עבד .  
אילו משלה בישראל הנהגה רצינית ,  לא היתה מתגאה בהפסקת האש ,  שכביכול ישראל בנדיבותה נעתרה בה להפצרות חמאס והג'יהאד האסלאמי ,  אלא מושיבה עוד היום את מיטב המוחות ,  באמ"ן ובמוסד ,  בשב"כ ובתיאום הפעולות בשטחים ובמל"ל  ( וגם במשרד החוץ ,  לולא נמחק כליל )  לרקוח יוזמה .  אמנם על כל השולחנות מונחת זה שנים היוזמה הסעודית ,  אבל לא נאה לממשלת הוד והדר של יהודים זקופים לקבל תוכנית שהציעו ערבים .  מצד שני ,  יותר נוח לא ליזום דבר ,  ולהמתין לסבב הבא ,  שהוא היפוכו של סבבה ,  כמו לגזירת גורל .  גם בקליפורניה העשירה ,  בסמוך להוליווד ,  נשרפים בכל שנה בתים ויערות .  ככה זה בחיים .  אין מה לעשות .
 השרים ,  למודי לקח הסיכול הממוקד של רחבעם  ( גנדי )  זאבי ,  פוחדים לאשר התנקשויות במקבלי החלטות ,  פן יהיו אישית מושא לתגובה קטלנית .  הם אישרו רק לעלות מתקיפת עמדות ריקות למושבים מאויישים בשורות העממיות בירכתיים ומשם ,  לרגע ,  למחלקת העסקים ,  לאיש הכספים אחמד חדורי ,  אבל לא למחלקה הראשונה של המנהיגים .  סדר גודל של ראש מת"ש - מחלקת התשלומים - והיועץ הכספי לרמטכ"ל ומנהל בנק  " אוצר החייל ".  לא מישהו שבלעדיו קשה להילחם ;  אבל גם כשנהרג מי שתואר כרמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי - האיש שקרקפתו תקועה בחגורה של בני גנץ - במהלך הפתיחה של  " עמוד ענן ",  לא נרשמה תפנית ביחסי ישראל-חמאס ,  רק נפתח אופק קידום .
 בישראל של נתניהו אין עתיד .  רק הווה מתמשך שאינו מוביל אל המנוחה והנחלה ,  עם עצבים מרוטים וציפוי דק של שיגרת אכול ושתה .  ההשלמה הכנועה עם מה שמתקבל כנורמליות חדשה ,  בלי התארגנות פוליטית חוצת מפלגות להתקוממות נגדה ,  מדאיגה עוד יותר מהמחיר הממשי של ההסתובבות סביב אותן נקודות תורפה ,  המכונות  " סבב ".  הרי אש שהופסקה אך לא כובתה תתלקח מחדש ,  ושר החינוך בממשלה הבאה ,  מי שיקבע אם ילדי ישראל ייצאו ללמוד ,  יהיה לא רפי פרץ או בצלאל סמוטריץ' ,  אלא - שוב ,  כמו השבוע - סינוואר .  

יורים ,  קוברים ,  הופכים דף :  ריטואל ההסלמה של ישראל ועזה
בירושלים ממשיכים לחמוק מהכרעה ,  וישראל גוזרת על עצמה מלחמות התשה שבהן היא לא מצליחה לעמוד .  אילו משלה בישראל הנהגה רצינית ,  היא לא היתה מתגאה בהפסקת האש ,  אלא מקדמת יוזמה .  בישראל של נתניהו אין עתיד ,  רק הווה שמתמשך בין סבב אלים אחד לשני